דן ואביגיל (שמות בדויים) נשואים שבע שנים עם שני ילדים. לאורך כל הפגישות בקליניקה נראה היה שהקשר הזוגי שלהם טוב מאוד. למרות הערכה וסימפטיה רבה שהייתה ניכרת ביניהם, אעפ"כ היו דן ואביגיל נראים מותשים וחסרי אנרגיה. האתגר היה בכך שהם עצמם לא בדיוק ידעו להגדיר למה ?
במהלך הפגישות חזר ועלה דפוס פעולה מסוים בכל מיני הקשרים. בכל פעם בו תיארה אביגיל אתגר העומד בפניה בחיים, היה דן קשוב לה מאוד ונחוש לסייע לה. במקרים בהם העלתה אביגיל חוויות מורכבות ומצע אביגיל יותר, היה דן יכול בעצמו לדמוע ולהשתנק מרוב צער שאפף אותו.
ולמרות האמפתיה הכנה שנבעה ממנו, הביעה אביגיל פעם אחר פעם מורת רוח מהאופן בו בעלה מגיב.
כאן באה השאלה המתבקשת : "היתכן…? " כזו מידה של הכלה ואמפתיה שזוכה לקבל מבן זוגה ולהגיב בכזו קרירות ?
אמפתיה עניינה הזדהות והבנה, אך לעולם לא מעורבות
טעות שורשית אנחנו מוצאים לא פעם בהבנת המושג הכלה ואמפתיה. יש נטייה לראות באמפתיה הזדהות רגשית עם האדם המספר את סיפורו. להרגיש את מה שהוא חווה, ולנסות לשהות במקום בו נמצא האדם שמולנו.
זו איננה אמפתיה כי עם מעורבות רגשית. מעורבות שכזו עונה בדיוק לתיאורים הספרותיים של רומנטיקה וכל מה שמסתעף ממנה, אך לעולם לא מהווה אמפטיה. אמפתיה פירושה הבנה שכלית, אמיתית, מתעניינת, לעולמו של הזולת.
אני נמצא במקום שלי עם החוויות האישיות שלי ונשאר שם גם כאשר אני מתעניין באמת במה עבר עליך ומה הרגשת בתוך אותו אירוע בעבודה או בסופר השכונתי.
דוגמא נפלאה להמחיש את ההבדל בין מעורבות לאמפתיה:
אדם הולך ברחוב, מועד לפתע לתוך בור פתוח וצונח פנימה. הוא זועק לעזרה לעוברים והשבים.
אדם מסוים שעובר במקום נכמרים רחמיו עליו, ויורד להיות איתו יחד.
אדם אחר שעובר, מתעניין מלמעלה בשלומו של הנופל, הולך, דואג לסולם, מגיע, משלשל למטה ומסייע לו לעלות.
הראשון רצה להרגיש את הנופל. השני היה אמפטי.
באמפתיה אינני זקוק למי שיפול יחד איתי. אני זקוק לאדם שישאר במלוא היציבות והביטחון, אך יבין בכנות מה עבר עלי. ואם צריך מהמקום הזה ידע גם איזה סיוע להעניק לי במידה ואני אכן צריך.
****
דן הפך להיות אביגיל ברגעים בהם חשפה את עולמה, ובדיוק זה מה שהעמיק בה את התסכול. לו היה נשאר דן הוא עצמו, אבל יודע להשאיל את עצמו בזמנים מסוימים לעולמה של רות, אז הייתה אביגיל חווה חווית אמפתיה של ממש מבן זוגה. סביר אז להניח שהייתה באופן טבעי יודעת להעריך את זה ולחיות עם זה בשלמות הרצויה.
